לוזון נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

הגיש תביעה על סף 25,000 ₪ כנגד הנתבעת.

בסעיף 9 לכתב תביעתו מבקשת התובע "להשיב לידיו כל סכום אשר שולם לה (לנתבעת –א.ח.) מיום עריכת ההסכם בין התובע לעורכי הדין של הנתבעת ולהפסיק לחייבו באופן מיידי בתשלומים נוספים".

ההסכם המדובר, הינו הסכם פשרה שנערך בין התובע לנתבעת ביום 1/2/2009 (להלן:"ההסכם"), על פיו הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לכך שהתובע ישוב ויתקשר עם הנתבעת, יעמוד חובו כלפי הנתבעת על 10,170 ₪ במקום 27,860 ₪, סכום החוב במועד עריכת ההסכם, על פי הנקוב בהסכם.

אין מחלוקת כי התובע פרע את החוב, על פי ההסכם. אולם, לטענת הנתבעת, במועד שלאחר החתימה על ההסכם נוצר חוב חדש של התובע, בגין שימוש שעשה במכשירים (זמן אוויר, גלישה ושירותים נוספים). הנתבעת צרפה לכתב הגנתה העתק 3 חשבוניות מהחודשים אוגוסט עד ספטמבר 2009 המוכיחים לטענתה שימוש שעשה התובע במכשירים שברשותו ויצירת חוב חדש.

התובע מכחיש יצירת חוב חדש וטוען באופן נחרץ כי לא עשה כלל שימוש במכשירים לאחר החתימה על ההסכם.

בגין החוב החדש, הגישה הנתבעת תביעה בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, אשר טרם התבררה ואין מדובר בסכומים ששולמו לנתבעת על ידי התובע כנטען בכתב תביעתו.

לפיכך, נמצא כי התובע מבקש סעד הצהרתי, לפיו יורה בית המשפט כי אינו חייב דבר לנתבעת. מדובר בסעד שבית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך ליתן, ולפיכך יש לדחות התביעה.

אציין, כי במהלך הדיונים הוצע לצדדים לשקול איחודה של התביעה שבפני, עם התביעה המתנהלת בלשכת ההוצאה לפועל בחרדה וליתן פסק דין כולל במחלוקת בין הצדדים. הנתבעת נתנה הסכמתה לאיחוד הדיונים, אך בהעדר הסכמה מפורשת של התובע, נמנעתי מלעשות כן.

לאור האמור לעיל, מורה על דחיית התובענה נגד הנתבעת.

אין צו להוצאות.

מזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"א, 02 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: